רִבִּי מָנָא בָעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵיחְמֵיהּ חַבְרֵיהּ בְּפוּמָא בָּעֵי מֵימַר. בְּטִיבֵּרִיָּה חַמִּתֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
לית הדא פליגא על רבי יוחנן. אסיפא דמתניתין קאי הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים והא בלשון בני האדם מן הבית מכניסת תוך הבית משמע וקשיא על רבי יוחנן:
ומשני לית אורחא דבר נשיא. וכי אין דרך בן אדם הרואה חבירו עומד בפתח השער של טבריה והוא חפץ לומר ראיתיו בתוך טבריה אלמא בלשון ב''א פתח העיר כתוך העיר וכן פתח הבית כתוך הבית:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר כול'. וּמְנַיִין שֶׁעִיבּוּרָהּ שֶׁלָּעִיר כָּעִיר. כְּתִיב וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ. וְכִי בִירִיחוֹ הָיָה. כְּתִיב וִירִיחוֹ סוּגֶרֶת וּמְסוּגֶּרֶת וְאַתְּ אֲמַר אָכֵין. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. בְּעִיבּוּרָהּ הָיָה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִי אָחָא. 25b הֲוָה בִירִיחוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' עד איכן. אסור בגידוליהן בדבר שאין זרעו כלה:
ייבא כהאי דאמר ר' יעקב. בפ''ט דתרומות גבי טבל דגידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה וקאמר התם עד שלש גרנות אסורה כלומר עד שלשה גידולין שעושין מהן גרנות אסור מכאן ואילך מותר והכא נמי כן:
גמ' כיני מתני'. הא דקאמר שאת עושה ואני אוכל עד הפסח היינו מה שאת עושה עכשיו עד הפסח איני אוכל ומתכסה ולפיכך מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח:
גמ' כיני מתני' מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה. לעולם הואיל וסמך בדבריו שאת עושה עד הפסח משמע שאת עושה מעכשיו עד הפסח קונם עלי לעולם:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. כלומר אסורה בהנאתו מקודם הפסח לעולם אע''פ שלא הלכה גזירה שמא תלך אחר הפסח ונמצא הנייתו למפרע באיסור:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. מקודם שתלך:
שמא תלך קודם הפסח גרסינן. כלומר לעולם אסורה מדרבנן בהנאתו אפילו לא הלכה גזירה שמא תלך עדיין בזמן שאסר עלה והכי מסיק בבבלי בפרק ב' דף ט''ו:
סליק פירקא בס''ד
גמ' וכי ביריחו היה והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין. ויהי בהיות יהושע ביריחו אלא בעיבורה היה וקרי לה ביריחו. וכן אמר בבבלי:
רבי אבין בשם רבי אחא. פליג דקאמר הוה יריחו. ביריחו ממש הוה המעשה אחרי שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר:
משנה: קוֹנָם פֵּירוֹת הָאֵילּוּ עָלַי קוֹנָם הֵן עַל פִּי אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַּרְעוֹ כָלֶה אֲפִילוּ גִידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שאת עושה עד הפסח ואני אוכל. מה שעד הפסח את עושה קונם אם אני אוכל:
שאיני אוכל שאיני טועם. לא אסר עליו אלא אכילא וטעימה מהם בלבד:
בדבר שזרעו כלה. בקרקע כגון חטה וכיוצא בה:
אבל בדבר שאין זרעו כלה. כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו אפילו גידולי גידולין אסורין דכגופייהו דמי וארישא נמי קאי הא דאמרינן אסור בגידוליהן דמשמע בגידולי גידוליהן מותר בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין:
מתני' קונם מעשה ידייך עלי. אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו לאכול ואם נטעה אילן הגידולין אסורין:
שאת עושה ואני אוכל עד הפסח. כלו' קונם עלי שאת עושה עכשיו אם אוכל עד הפסח ומשמע אבל לאחר הפסח אני אוכל:
מתני' שאת נהנית לי עד הפסח. הי' עומד אחר החג ואמר לה קונם הנאתי עליך עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג:
ולאחר הפסח. אם הלכה לאחר הפסח והיא נהנית ממנו קודם הפסח עוברת בבל יחל למפרע במה שנהנית מקודם שהרי הוא הדירה עד הפסח:
מתני' ומותרת לילך אחר הפסח. שהרי לא הדירה אלא עד הפסח ואיידי דתני ברישא עוברת משום בל יחל קתני סיפא דמותרת:
מתני' אסור בחילופיהן. אם החליפן לכתחילה אסור המחליף בדמיהן כדין שאר איסורי הנאה דרבנן גזרו על דמיהן:
ובגידוליהן. שגידולי קונם אסורין אפילו בדבר שזרעו כלה:
הלכה: קוֹנָם פֵּירוֹת הָאֵילּוּ עָלַי כול'. עַד אֵיכָן. ייָבֹא כַּיי דָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד שָׁלֹשׁ גְּרָנוֹת אֲסוּרָה וְהָֽרְבִיעִית מוּתֶּרֶת. וָכָא כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' עד איכן. אסור בגידוליהן בדבר שאין זרעו כלה:
ייבא כהאי דאמר ר' יעקב. בפ''ט דתרומות גבי טבל דגידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה וקאמר התם עד שלש גרנות אסורה כלומר עד שלשה גידולין שעושין מהן גרנות אסור מכאן ואילך מותר והכא נמי כן:
גמ' כיני מתני'. הא דקאמר שאת עושה ואני אוכל עד הפסח היינו מה שאת עושה עכשיו עד הפסח איני אוכל ומתכסה ולפיכך מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח:
גמ' כיני מתני' מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה. לעולם הואיל וסמך בדבריו שאת עושה עד הפסח משמע שאת עושה מעכשיו עד הפסח קונם עלי לעולם:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. כלומר אסורה בהנאתו מקודם הפסח לעולם אע''פ שלא הלכה גזירה שמא תלך אחר הפסח ונמצא הנייתו למפרע באיסור:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. מקודם שתלך:
שמא תלך קודם הפסח גרסינן. כלומר לעולם אסורה מדרבנן בהנאתו אפילו לא הלכה גזירה שמא תלך עדיין בזמן שאסר עלה והכי מסיק בבבלי בפרק ב' דף ט''ו:
סליק פירקא בס''ד
גמ' וכי ביריחו היה והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין. ויהי בהיות יהושע ביריחו אלא בעיבורה היה וקרי לה ביריחו. וכן אמר בבבלי:
רבי אבין בשם רבי אחא. פליג דקאמר הוה יריחו. ביריחו ממש הוה המעשה אחרי שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר:
משנה: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ קוֹנָם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי קוֹנָם הֵן לְפִי קוֹנָם הֵן עַל פִּי אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶם וּבְגִידּוּלֵיהֶם. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַּרְעוֹ כָלֶה אֲפִילוּ גִידּוּלֵי גִידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין. שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וָאֲנִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה וָאֲנִי מִתְכַּסֶּה עַד הַפֶּסַח. עָֽשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח מוּתָּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שאת עושה עד הפסח ואני אוכל. מה שעד הפסח את עושה קונם אם אני אוכל:
שאיני אוכל שאיני טועם. לא אסר עליו אלא אכילא וטעימה מהם בלבד:
בדבר שזרעו כלה. בקרקע כגון חטה וכיוצא בה:
אבל בדבר שאין זרעו כלה. כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו אפילו גידולי גידולין אסורין דכגופייהו דמי וארישא נמי קאי הא דאמרינן אסור בגידוליהן דמשמע בגידולי גידוליהן מותר בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין:
מתני' קונם מעשה ידייך עלי. אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו לאכול ואם נטעה אילן הגידולין אסורין:
שאת עושה ואני אוכל עד הפסח. כלו' קונם עלי שאת עושה עכשיו אם אוכל עד הפסח ומשמע אבל לאחר הפסח אני אוכל:
מתני' שאת נהנית לי עד הפסח. הי' עומד אחר החג ואמר לה קונם הנאתי עליך עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג:
ולאחר הפסח. אם הלכה לאחר הפסח והיא נהנית ממנו קודם הפסח עוברת בבל יחל למפרע במה שנהנית מקודם שהרי הוא הדירה עד הפסח:
מתני' ומותרת לילך אחר הפסח. שהרי לא הדירה אלא עד הפסח ואיידי דתני ברישא עוברת משום בל יחל קתני סיפא דמותרת:
מתני' אסור בחילופיהן. אם החליפן לכתחילה אסור המחליף בדמיהן כדין שאר איסורי הנאה דרבנן גזרו על דמיהן:
ובגידוליהן. שגידולי קונם אסורין אפילו בדבר שזרעו כלה:
הלכה: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי מִתְכַּסֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' עד איכן. אסור בגידוליהן בדבר שאין זרעו כלה:
ייבא כהאי דאמר ר' יעקב. בפ''ט דתרומות גבי טבל דגידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה וקאמר התם עד שלש גרנות אסורה כלומר עד שלשה גידולין שעושין מהן גרנות אסור מכאן ואילך מותר והכא נמי כן:
גמ' כיני מתני'. הא דקאמר שאת עושה ואני אוכל עד הפסח היינו מה שאת עושה עכשיו עד הפסח איני אוכל ומתכסה ולפיכך מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח:
גמ' כיני מתני' מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה. לעולם הואיל וסמך בדבריו שאת עושה עד הפסח משמע שאת עושה מעכשיו עד הפסח קונם עלי לעולם:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. כלומר אסורה בהנאתו מקודם הפסח לעולם אע''פ שלא הלכה גזירה שמא תלך אחר הפסח ונמצא הנייתו למפרע באיסור:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. מקודם שתלך:
שמא תלך קודם הפסח גרסינן. כלומר לעולם אסורה מדרבנן בהנאתו אפילו לא הלכה גזירה שמא תלך עדיין בזמן שאסר עלה והכי מסיק בבבלי בפרק ב' דף ט''ו:
סליק פירקא בס''ד
גמ' וכי ביריחו היה והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין. ויהי בהיות יהושע ביריחו אלא בעיבורה היה וקרי לה ביריחו. וכן אמר בבבלי:
רבי אבין בשם רבי אחא. פליג דקאמר הוה יריחו. ביריחו ממש הוה המעשה אחרי שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר:
משנה: שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי מִתְכַּסֶּה עָֽשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אָסוּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שאת עושה עד הפסח ואני אוכל. מה שעד הפסח את עושה קונם אם אני אוכל:
שאיני אוכל שאיני טועם. לא אסר עליו אלא אכילא וטעימה מהם בלבד:
בדבר שזרעו כלה. בקרקע כגון חטה וכיוצא בה:
אבל בדבר שאין זרעו כלה. כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו אפילו גידולי גידולין אסורין דכגופייהו דמי וארישא נמי קאי הא דאמרינן אסור בגידוליהן דמשמע בגידולי גידוליהן מותר בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין:
מתני' קונם מעשה ידייך עלי. אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו לאכול ואם נטעה אילן הגידולין אסורין:
שאת עושה ואני אוכל עד הפסח. כלו' קונם עלי שאת עושה עכשיו אם אוכל עד הפסח ומשמע אבל לאחר הפסח אני אוכל:
מתני' שאת נהנית לי עד הפסח. הי' עומד אחר החג ואמר לה קונם הנאתי עליך עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג:
ולאחר הפסח. אם הלכה לאחר הפסח והיא נהנית ממנו קודם הפסח עוברת בבל יחל למפרע במה שנהנית מקודם שהרי הוא הדירה עד הפסח:
מתני' ומותרת לילך אחר הפסח. שהרי לא הדירה אלא עד הפסח ואיידי דתני ברישא עוברת משום בל יחל קתני סיפא דמותרת:
מתני' אסור בחילופיהן. אם החליפן לכתחילה אסור המחליף בדמיהן כדין שאר איסורי הנאה דרבנן גזרו על דמיהן:
ובגידוליהן. שגידולי קונם אסורין אפילו בדבר שזרעו כלה:
הלכה: מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֲנִי מִתְכַּסֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' עד איכן. אסור בגידוליהן בדבר שאין זרעו כלה:
ייבא כהאי דאמר ר' יעקב. בפ''ט דתרומות גבי טבל דגידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה וקאמר התם עד שלש גרנות אסורה כלומר עד שלשה גידולין שעושין מהן גרנות אסור מכאן ואילך מותר והכא נמי כן:
גמ' כיני מתני'. הא דקאמר שאת עושה ואני אוכל עד הפסח היינו מה שאת עושה עכשיו עד הפסח איני אוכל ומתכסה ולפיכך מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח:
גמ' כיני מתני' מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה. לעולם הואיל וסמך בדבריו שאת עושה עד הפסח משמע שאת עושה מעכשיו עד הפסח קונם עלי לעולם:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. כלומר אסורה בהנאתו מקודם הפסח לעולם אע''פ שלא הלכה גזירה שמא תלך אחר הפסח ונמצא הנייתו למפרע באיסור:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. מקודם שתלך:
שמא תלך קודם הפסח גרסינן. כלומר לעולם אסורה מדרבנן בהנאתו אפילו לא הלכה גזירה שמא תלך עדיין בזמן שאסר עלה והכי מסיק בבבלי בפרק ב' דף ט''ו:
סליק פירקא בס''ד
גמ' וכי ביריחו היה והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין. ויהי בהיות יהושע ביריחו אלא בעיבורה היה וקרי לה ביריחו. וכן אמר בבבלי:
רבי אבין בשם רבי אחא. פליג דקאמר הוה יריחו. ביריחו ממש הוה המעשה אחרי שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר:
הלכה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי כול'. וְאָסוּר לִיהֲנוֹת מִמֶּנָּהּ מִכְּבָר. שֶׁמָּא תֵלֵךְ אַחַר הַפֶּסַח וְנִמְצֵאת הֲנָייָתוֹ לְמַפְרֵעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' עד איכן. אסור בגידוליהן בדבר שאין זרעו כלה:
ייבא כהאי דאמר ר' יעקב. בפ''ט דתרומות גבי טבל דגידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה וקאמר התם עד שלש גרנות אסורה כלומר עד שלשה גידולין שעושין מהן גרנות אסור מכאן ואילך מותר והכא נמי כן:
גמ' כיני מתני'. הא דקאמר שאת עושה ואני אוכל עד הפסח היינו מה שאת עושה עכשיו עד הפסח איני אוכל ומתכסה ולפיכך מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח:
גמ' כיני מתני' מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה. לעולם הואיל וסמך בדבריו שאת עושה עד הפסח משמע שאת עושה מעכשיו עד הפסח קונם עלי לעולם:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. כלומר אסורה בהנאתו מקודם הפסח לעולם אע''פ שלא הלכה גזירה שמא תלך אחר הפסח ונמצא הנייתו למפרע באיסור:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. מקודם שתלך:
שמא תלך קודם הפסח גרסינן. כלומר לעולם אסורה מדרבנן בהנאתו אפילו לא הלכה גזירה שמא תלך עדיין בזמן שאסר עלה והכי מסיק בבבלי בפרק ב' דף ט''ו:
סליק פירקא בס''ד
גמ' וכי ביריחו היה והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין. ויהי בהיות יהושע ביריחו אלא בעיבורה היה וקרי לה ביריחו. וכן אמר בבבלי:
רבי אבין בשם רבי אחא. פליג דקאמר הוה יריחו. ביריחו ממש הוה המעשה אחרי שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר:
משנה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הַפֶּסַח הָֽלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַהֲנָייָתוֹ עַד הֶחָג וּמוּתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שאת עושה עד הפסח ואני אוכל. מה שעד הפסח את עושה קונם אם אני אוכל:
שאיני אוכל שאיני טועם. לא אסר עליו אלא אכילא וטעימה מהם בלבד:
בדבר שזרעו כלה. בקרקע כגון חטה וכיוצא בה:
אבל בדבר שאין זרעו כלה. כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו אפילו גידולי גידולין אסורין דכגופייהו דמי וארישא נמי קאי הא דאמרינן אסור בגידוליהן דמשמע בגידולי גידוליהן מותר בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין:
מתני' קונם מעשה ידייך עלי. אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו לאכול ואם נטעה אילן הגידולין אסורין:
שאת עושה ואני אוכל עד הפסח. כלו' קונם עלי שאת עושה עכשיו אם אוכל עד הפסח ומשמע אבל לאחר הפסח אני אוכל:
מתני' שאת נהנית לי עד הפסח. הי' עומד אחר החג ואמר לה קונם הנאתי עליך עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג:
ולאחר הפסח. אם הלכה לאחר הפסח והיא נהנית ממנו קודם הפסח עוברת בבל יחל למפרע במה שנהנית מקודם שהרי הוא הדירה עד הפסח:
מתני' ומותרת לילך אחר הפסח. שהרי לא הדירה אלא עד הפסח ואיידי דתני ברישא עוברת משום בל יחל קתני סיפא דמותרת:
מתני' אסור בחילופיהן. אם החליפן לכתחילה אסור המחליף בדמיהן כדין שאר איסורי הנאה דרבנן גזרו על דמיהן:
ובגידוליהן. שגידולי קונם אסורין אפילו בדבר שזרעו כלה:
הלכה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עָד הֶחָג כול'. וְאָסוּר לִיהֲנוֹת מִמֶּנָּהּ מִכְּבָר. שֶׁמָּא תֵלֵךְ אַחַר הַפֶּסַח וְנִמְצֵאת הֲנָייָתוֹ לְמַפְרֵעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' עד איכן. אסור בגידוליהן בדבר שאין זרעו כלה:
ייבא כהאי דאמר ר' יעקב. בפ''ט דתרומות גבי טבל דגידולי גידולין אסורין בדבר שאין זרעו כלה וקאמר התם עד שלש גרנות אסורה כלומר עד שלשה גידולין שעושין מהן גרנות אסור מכאן ואילך מותר והכא נמי כן:
גמ' כיני מתני'. הא דקאמר שאת עושה ואני אוכל עד הפסח היינו מה שאת עושה עכשיו עד הפסח איני אוכל ומתכסה ולפיכך מותר לאכול ולהתכסות אחר הפסח:
גמ' כיני מתני' מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה. לעולם הואיל וסמך בדבריו שאת עושה עד הפסח משמע שאת עושה מעכשיו עד הפסח קונם עלי לעולם:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. כלומר אסורה בהנאתו מקודם הפסח לעולם אע''פ שלא הלכה גזירה שמא תלך אחר הפסח ונמצא הנייתו למפרע באיסור:
גמ' ואסור ליהנות ממנה מכבר. מקודם שתלך:
שמא תלך קודם הפסח גרסינן. כלומר לעולם אסורה מדרבנן בהנאתו אפילו לא הלכה גזירה שמא תלך עדיין בזמן שאסר עלה והכי מסיק בבבלי בפרק ב' דף ט''ו:
סליק פירקא בס''ד
גמ' וכי ביריחו היה והכתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין. ויהי בהיות יהושע ביריחו אלא בעיבורה היה וקרי לה ביריחו. וכן אמר בבבלי:
רבי אבין בשם רבי אחא. פליג דקאמר הוה יריחו. ביריחו ממש הוה המעשה אחרי שנכבשה ואין מוקדם ומאוחר:
משנה: שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג הָֽלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אֲסוּרָה בַהֲנָייָתוֹ עַד הַפֶּסַח. אַחַר הַפֶּסַח בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שאת עושה עד הפסח ואני אוכל. מה שעד הפסח את עושה קונם אם אני אוכל:
שאיני אוכל שאיני טועם. לא אסר עליו אלא אכילא וטעימה מהם בלבד:
בדבר שזרעו כלה. בקרקע כגון חטה וכיוצא בה:
אבל בדבר שאין זרעו כלה. כגון השומים והבצלים שאינו כלה בקרקע אלא שרבה וגדל בגופו אפילו גידולי גידולין אסורין דכגופייהו דמי וארישא נמי קאי הא דאמרינן אסור בגידוליהן דמשמע בגידולי גידוליהן מותר בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין:
מתני' קונם מעשה ידייך עלי. אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו לאכול ואם נטעה אילן הגידולין אסורין:
שאת עושה ואני אוכל עד הפסח. כלו' קונם עלי שאת עושה עכשיו אם אוכל עד הפסח ומשמע אבל לאחר הפסח אני אוכל:
מתני' שאת נהנית לי עד הפסח. הי' עומד אחר החג ואמר לה קונם הנאתי עליך עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג:
ולאחר הפסח. אם הלכה לאחר הפסח והיא נהנית ממנו קודם הפסח עוברת בבל יחל למפרע במה שנהנית מקודם שהרי הוא הדירה עד הפסח:
מתני' ומותרת לילך אחר הפסח. שהרי לא הדירה אלא עד הפסח ואיידי דתני ברישא עוברת משום בל יחל קתני סיפא דמותרת:
מתני' אסור בחילופיהן. אם החליפן לכתחילה אסור המחליף בדמיהן כדין שאר איסורי הנאה דרבנן גזרו על דמיהן:
ובגידוליהן. שגידולי קונם אסורין אפילו בדבר שזרעו כלה:
אִם אָמַר יוֹם אֶחָד שַׁבָּת אַחַת חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁנָה אַחַת שָּׁבוּעַ אֶחָד אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם. מֵעֵת לְעֵת. תַּנֵּי מֵעֵת לְעֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר כו' מיום ליום מעת לעת. כלומר דמפרש מיום ליום דקתני היינו מעת לעת ואם עמד באמצע היום אסור למחרת עד אותו זמן שעמד בשעה שנדר:
תני. בברייתא בהדיא מעת לעת:
תַּמָּן תַּנִּינָן. עַד רֹאשׁ אֲדָר עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד סוֹף אֲדָר עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן. הָדָא אָֽמְרָה. נִיסַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִנְדָרִים. תִּשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִנְדָרִים. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יַעֲלֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר תַּחַת אֶלּוּל וִיהֵא מוּתָּר בְּאֶלּוּל. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן. לקמן בפרקין עד ראש אדר כו' ומרישא דמתני' קא דייק דתנן קונם יין שאיני טועם לשנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה וקס''ד דה''ק אסור כל השנה עם חדש העיבור ועד ניסן והיינו דקתני התם בתריה עד ראש אדר כלו' אם אמר בפירוש עד ראש אדר אינו אסור אלא עד ראש אדר הראשון והיינו דקמתמה הדא אמרה ניסן ר''ה לנדרים דאינו אסור אלא עד כלות חדש העיבור בתמיה והא אנן קיי''ל דתשרי ר''ה לנדרים:
תשרי ר''ה לנדרים. כלומר לעולם תשרי ר''ה הוא לנדרים והא דקאמר אסור בה ובעיבורה לאו שלא אסור אלא בה ובעיבורה קאמר אלא שלא תאמר יעלה אדר השני תחת אלול ויהא מותר באלול דהא שנה קאמר וסתם שנה י''ב חדש:
לפום כן צריך מימר. דאסור אף בעיבורה ולעולם אסור עד ר''ה דתשרי ר''ה לנדרי':
הלכה: קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַיּוֹם כול'. הָא מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מוּתָּר. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נָשָׁא מֵימַר לְחַבְרֵיהּ בְּרוּמְשָׁא. לֹא טְעָמִית כְּלוּם רוּמְשִׁית. וְאָמַר. אֶתְמוֹל. אֱמוֹר דְּבַתְרָא וְהוּא פְלִיגָא. לֵית אוֹרְהֵיהּ דְּבַר נָשָׁא מֵימַר לְחַבְרֵיהּ בְּצַפְרָא. לֹא טְעָמִית כְּלוּם רוּמְשִׁית. מֵימוֹר. יוֹם דֵּין הוּא. לֵית הוּא פְלִיגָא. יוֹם זֶה מִשַּׁבָּת זוֹ וְשַׁבָּת זוֹ מִיּוֹם זֶה. יוֹם זֶה מֵהַיּוֹם. כְּמָאן דָּמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. בְּרַם הָכָא כְּמָאן דָּמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בוֹצְרַייָא. כֵּן אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נָשָָׁא מֵימַר לְחַבְרֵיהּ. סוֹבֵר לִי הָדֵין יוֹמָא.
Pnei Moshe (non traduit)
אמור דבתרה והוא פליגא. בתמיה כלומר דהדר מתמה על דמקשה מזה הלשון לר' יוחנן ומאי חזית דמקשת מזה אמור מזה הלשון אחר של בני האדם ולא פליגא על ר''י:
לית אורחיה. וכי אין דרך בן אדם לומר לחבירו בבוקר לא טעמתי כלום מערב:
מימור יום דין הוא. בתמיה וכי דעתו על זה היום ודאי אין דעתו אלא על הלילה שלפניו וא''כ מצינו ג''כ בלשון בני האדם היום הולך אחר הלילה:
לית הוא פליגא. כלומר דהדר מקשי ואכתי לית הוא פליגא על ר''י בתמיה והא ע''כ פליגא:
יום זה משבת זו. כלו' הרי האומר לחבירו יום זה משבוע זו או שבוע זו מיום זה תעשה לי הדבר פלוני:
יום זה מהיום. כלומר ודאי יום זה שאמר דעתו מהיום וגם הלילה בכלל ואכתי קשיא מתני' לר''י אמאי מותר משחשיכה דהא בלשון בני האדם גם הלילה בכלל:
כמ''ד. אלא ודאי כמ''ד הלכו בנדרים אחר לשון בני האדם יום זה כמהיום הוא ואסור משחשיכה ברם מתני' דהכא אתייא כמ''ד בריש פ''ו הלכו בנדרים אחר לשון תורה והיום הולך אחר הלילה כדכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ומשחשיכה יום אחד הוא:
רב יונה בוצרייא אמר. דלא היא דאפילו כמ''ד אחר לשון בני האדם אתייא דכן אורחיה דבר נש לומר לחבריה:
סובר. המתן לי הדין יומא ודעתו עד שתחשך:
ואמר אתמול. בתמיה כלומר וכי הוא אומר לו לא טעמתי אתמול שהרי הלילה מיום אחר הוא אלא רמשית אומר לו והיינו היום לעת ערב אלמא דבלשון בני אדם כשעומד בלילה אומר על היום שלפניו היום ולר' יוחנן אמאי מותר משחשיכה:
לית אורחיה. וכי אין דרך בני אדם לומר לחבירו בערב לא טעמתי כלום היום לעת ערב:
גמ' הא משחשיכ' מותר. כשאמר היום ומקשה הש''ס לית הדא פליגא על ר' יוחנן דאמר בנדרים הלך אחר לשון בני האדם והא בלשון בני האדם הלילה הולכת אחר היום כדמפרש ואזיל:
משנה: קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַיּוֹם אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. שָׁבָּת זוֹ אָסוּר בְּכָל הַשַּׁבָּת וְשַׁבָּת שֶׁעָֽבְרָה. חֹדֶשׁ זֶה אָסוּר בְּכָל הַחֹדֶשׁ וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁלָּבֹא. 26a שָׁנָה זוֹ אָסוּר בְּכָל הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבוֹא. שָׁבוּעַ זֶה אָסוּר בְּכָל הַשָּׁבוּעַ וּשְׁבִיעִית שֶׁעָֽבְרָה. וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד שַׁבָּת אַחַת חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁנָה אַחַת אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
ואם אמר יום אחד כו'. אם עומד באמצע היום ואמר יום אחד עלי אסור עד למחר כעת הזאת וכן אם עומד באמצע החדש ואמר חדש עלי אסור עד יום זה מחדש הבא וכן בשנה וכן בשמיטה:
שבוע זה. היה עומד באמצע השמיטה ואמר שבוע זה אסור עד תשלום השמיטה והשביעית בכלל שמיטה שעברה:
שנה זו. אם עמד באמצע השנה ואמר שנה זו אסור עד תשלום השנה ומותר בראש השנה שהוא נמנה עם השנה העתידה לבא:
וראש חדש שלבא. אין ראש חדש מכלל ימי האיסור אלא להבא הוא נמנה ומותר ואפילו בשני ימים ראש חדש מותר ביום הראשון שהוא יום שלשים לשעבר משום דאינשי קרו ליה ריש ירחא:
חדש זה. היה עומד באמצע החודש ואמר חדש זה אסור עד תשלום החדש:
שבת זו. היה עומד באמצע השבוע ואמר שבת זו אסור בכל ימי השבוע ושבת עצמו בכלל איסור של שבוע שעברה דכי אמר שבת זו דעתייהו על ימי החול הבאים ועל יום השבת:
מתני' קונם יין שאיני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך. דכיון דאמר היום לא משמע אלא עד שיגמר אותו יום דהיינו עד שתחשך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source